שלב הפוסטר המדעי

http://www.glogster.com/talshirlotem/-/g-6lgnl8lusp7kb1u74q43ra0

השלב האחרון בגלוגסטר.

הגשת דו"ח וכתיבת תקציר

א. דו"ח
בעיה -  כיצד הלחות משפיעה על התפתחות העובש בלחם?
השערה - חשבנו שבשקית עם הלחם היבש העובש יתפתח הכי מהר ושסוג העובש יהיה זהה בכל לחם.
כלים וחומרים - קופסה, 2 שקיות, 3 פרוסות לחם, קצת מים.
מהלך הניסוי - לקחנו 3 פרוסות לחם ושמנו כל אחד בנפרד.
לחם אחד בקופסה פתוחה, השני בשקית סגורה ובלחם השלישי שמנו קצת מים על הלחם וסגרנו בתוך שקית.
תוצאות - 

	לחם בקופסה פתוחה	לחם בשקית סגורה	לחם עם קצת מים בשקית סגורה
יום 1	אין עובש	אין עובש	אין עובש
יום 3	הלחם התקשה	אין עובש	אין עובש
יום 8	הלחם קשה	אין עובש	התחיל להיות עובש
יום 12	הלחם קשה	אין עובש עדיין	יש עובש והתחיל להיות אדים בשקית
יום 15	הלחם קשה ללא עובש	התחיל להיות עובש	יש הרבה עובש.
יום 19	הלחם קשה ללא עובש	יש הרבה עובש בלחם	הרבה מאוד עובש

יום 1 - התחלת הניסוי.

יום 8 - התחיל עובש בלחם עם המים.

יום 12 - יש הרבה עובש בלחם עם המים והתחילו להיות אדים בשקית.

יום 15 - התחיל להיות קצת עובש בלחם שבשקית.

יום 19- יש הרבה עובש בלחם שבשקית.

מסקנות - סוגי העובש היו שונים בלחם עם המים העובש היה שחור ובלחם שבלי המים העובש היה ירוק.
בשקית עם הלחם שהיה עם קצת מים העובש התפתח מהר יותר.


ב. תקציר

מגישות: טל יגזאו שיר לוזון ולוטם נהרי.

שם המורה המנחה: נעה שבח.

שם החטיבה : גוונים, ראש העין

שם המנהלת: שפרה סטרוסקי

עובש הלחם 

שאלת החקר היא: מהי השפעתה של הלחות של מהירות התפתחות העובש בלחם ?

עובש- עובש הינו שם כללי לפטריות המכסות משטחים שונים ובכך יוצריות קרום אוורירי העשוי מסיבים דביקים. למונח "עובש" אין משמעות טקסונומית מדויקת.

עובש המופיע על-גבי מזון בדרך-כלל אינו מזיק לבריאות, אך הוא בהחלט מעיד על התיישנות המזון, דבר אשר לעצמו עלול להזיק.
בחרנו בנושא זה מפני שזה הנושא הראשון שעלה לנו בראש ובאמת עניין אותנו, בחרנו לראות כמה זמן ייקח לפטריות לכסות את הלחם בתנאי לחות שונים.

תיאור התהליך: השתמשנו בקופסה, 2 שקיות, 3 פרוסות לחם, קצת מים. לקחנו 3 פרוסות לחם ושמנו כל אחד בנפרד.
לחם אחד בקופסה פתוחה, השני בשקית סגורה ובלחם השלישי שמנו קצת מים על הלחם וסגרנו בתוך שקית. לחם בקופסה פתוחה: ביום הראשון אין עובש ביום השלישי הלחם התחיל להתקשות וכך עד היום האחרון הלחם היה קשה אך ללא עובש.
לחם בשקית סגורה: מהיום הראשון עד היום השתיים עשרה לא התחיל עובש, ומאז התחיל עובש והתרבה על הלחם.
לחם עם קצת מים בשקית סגורה: עד היום השלישי לא היה עובש וכבר מהיום השלישי התחיל להתפתח עובש ביום השתיים עשרה בנוסף לעובש היו גם אדים בשקית, וביום האחרון הלחם היה כמעט כולו בעובש.


ממצאים: התוצאות שהתקבלו היו שבלחם שהיה בקופסה הפתוחה לא התפתח עובש אך הלחם התקשה, בלחם הסגור בשקית התפתח קצת עובש, ובלחם בשקית הסגורה עם הקצת מים התפתח הרבה מאוד עובש.
 מסקנות: מהמחקר הסקנו כי ראשית סוגי העובש היו שונים בלחם עם המים העובש היה שחור ובלחם שבלי המים העובש היה ירוק.
בשקית עם הלחם שהיה עם קצת מים העובש התפתח מהר יותר.
ומכאן ככל שיש יותר לחות כך העובש מתפתח מהר יותר.

שאלות משנה

1. מהו עובש?
2. מדוע מופיע עובש על הלחם?
3. מהו סוג הלחם עליו מנסים את הניסוי?
4. תוך כמה זמן הופיע העובש?
5. מה זה לחות?
6. באילו תנאים החל העובש להתפתח?
7. כיצד ניתן לשמר את הלחם?
8. אילו סוגי עובש יש?
9. האם העובש מסוכן לבריאות?
10. האם על לחם שונה העובש התפתח מאוחר יותר?
11. האם כמות הלחות משפיעה על קצב התפתחות העובש?

משימה 2

1. עובש בלחם.
2. אין לנו קשר לנושא זה אך הנושא הזה הכי עניין אותנו, רצינו לדעת איזה תהליך עובר הלחם על מנת שיגיע למצב של עובש.
3. שאלת החקר - כיצד הלחות משפיעה על התפתחות העובש בלחם ?
4. המשתנה הבלתי תלוי (המשפיע)- הלחות.
    המשתנה התלוי (המושפע)- הלחם.
5. אנו מתכוונים לבצע את החקר בעזרת ניסוי ותצפית .

משימה 1

טביעת רגל אקולוגית היא מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. 

המדד משווה את הביקוש האנושי עם יכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ. בעוד שנעשה שימוש נרחב במושג טביעת רגל אקולוגית, שיטות המדידה משתנות. המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון, ורבים אינם תופסים אותם כאמת מידה מדויקת.

קיימות היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן רב. זו תכונה שיכולה להתקיים עבור מוסד חברתי, מערכת אקולוגית או מין ביולוגי כמו המין האנושי. קיימות היא גם שמה של אידאולוגיה הדוגלת בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות. יש הגדרות אחרות אשר מדברות על רווחה מקסימלית למין האנושי או לאדם ולסביבה.

באקולוגיה המונח קיימות מתאר כיצד מערכות אקולוגיות יכולות להישאר מגוונות ומתפקדות על פני זמן. עבור בני האדם, הקיימות היא הפוטנציאל לשמירה על קיומו של המין (המנעות מהכחדה או מהרס הציביליזציה) ושמירה על הרווחה.

מקורות מידע-
http://www.perma.co.il/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA/
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA
http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA

הקשר בין טביעת רגל אקולוגית לקיימות - טביעת הרגל האקולוגית מודדת את הקיימות. הקיימות מראה את הזמן בו כדור הארץ יצליח להתקיים בעקבות השימוש האנושי בטבע, וטביעת הרגל האקולוגית מציגה בכמה שטח אדמה ומים מכדור הארץ כל אדם משתמש. על ידי כך,טביעת הרגל האקולוגית מודדת את הקיימות, וממנה, מובאות מסקנות לגבי קיימות. על ידי דגילה בעקרון הקיימות ניתן לשמור על הסביבה ולהקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו בצורה משמעותית.

רעיונות מעשיים היכולים לפתור את הבעיה-

1. מחזור- מחזור בקבוקים ועיתונים. לזרוק אותם בפחים המחזור המיועדים לכך.

2. חיסכון במים- השקייה בשעות אחר הצהריים או בערב, לסגור את הברזים כאשר הם לא בשימוש, מקלחות בזמן קצר.